אז בשנים האחרונות פרץ יצירתיות תקף אותי. אתם יודעים. אני כותבת, אני רוקמת, מציירת מנדלות, שרה, ונהנית מכל רגע. לפני חודש התחלתי ללמוד רישום. זה קשה. מתיש. מאתגר. אבל נדמה לי שזה האלף בית של הציור, של אומנות פלסטית בכלל. שאני צריכה להתאמץ. שאני צריכה ללמוד מההתחלה.
אני בסך הכל מבסוטה מאוד מהתוצאות. אמנם אלו רישומים ראשונים, לא מרהיבים ולא מוכיחים כשרון מדהים, אבל בהחלט בהחלט אפשר לראות מה ציירתי, לראות פרופורציות, פרספקטיבה, אור וצל. אני מאוד מופתעת שדי מצליח לי. גאה בעצמי מאוד…
אני מרגישה שאני מתעשרת בדרכי ביטוי שונות ומגוונות. זה מאוד משמח אותי. ארגז כלים, קוראים לזה. מגוון אמצעי הבעה. לא הכל אני מרשה לעצמי להביע, אתם יודעים. ולפעמים זה מוצלח שאפשר לעשות "אמנות מופשטת" ולהוציא בה דברים שאינני רוצה לפרש. מזל שיש אפשרויות רבות כל כך….
את מקסימה ונהדרת וממש מעוררת השראה!
אהבתיאהבתי
איזה כייף לקבל עידוד שכזה!
אהבתיאהבתי
לא הכל אני מרשה לעצמי להביע.
למה לך רותי יקרה
"לא הכל אני מרשה לעצמי להביע." ?
רותי יקרה,
למה לך
אהבתיאהבתי
למה מה…
לא הכל אני יכולה להביע בפרהסיה. אין מה לעשות. יש דברים שלא שייכים רק לי, שקשורים לאהובי השונים, שמטרידים ואני לא יכולה לכתוב עליהם.
יש דברים שמחמת אינטימיות, בושה, חינוך…אי אפשר לכתוב. אני מנסה למצוא את הדרכים להוציא הכל, ולאו דווקא במילים…
אהבתיאהבתי
למה ש…להתבטא, לאו דווקא במילים, זה אתגר.
וודאי עבור מי שמילים הן קרדום לחפור בו.
ולא התכוונתי לפרהסיה רותי, ההסתייגות טבעית וברורה
התכוונתי למגרש הביתי
בד’אמותיך שם את מביעה את אשר על לבך
אהבתיאהבתי
לפעמים עדיף להתבטא באנונימיות ככל האפשר הרחק מהבית. הרחק מהמגרש הביתי. דווקא בין הקרובים לי ביותר לעיתים זה יותר בעייתי.
אהבתיאהבתי
יש משהו מופלא באמנות, וזה לא צריך להיות תלוי במוזיאון כדי שזה יעשה לך טוב. וגם אני מעדיפה אמנות מופשטת, מינימליסטית, שמביעה בקוים אחדים את מה שרוצים לבטא. כשזה מצליח זה נפלא.
אהבתיאהבתי
זהו, אז גם אני חושבת שכזה מצליח זה נפלא. השאלה היא – מה זה מצליח…אני רוצה שהעשייה עצמה תהיה ההצלחה, בלי קשר לתוצרים. כפי שאמרת, זה לא צריך להיות תלוי במוזיאון. אבל…לפעמים רוצים גם את זה, את ההכרה החיצונית, בכל מיני תחומים, לא?
אהבתיאהבתי
המינימליזם
מביע
עולם ומלואו
וכמה נפלא שאת יוצרת ונהנית
אהבתיאהבתי
מינימליזם זו גישה אחת, ולפעמים דווקא בא לי לעשות בגדול. ברועש. בצבעוני.
תודה!
אהבתיאהבתי
זה כייף לפעמים שזה בלי מילים. כשלא צריך להסביר.
אהבתיאהבתי
ממש. אני נמשכת לשם יותר ויותר.
אהבתיאהבתי
נהדר!
תמשיכי
אהבתיאהבתי
תודה. ממשיכה. ממשיכה. אני יודעת שאחת מהתכונות שלי, לטוב ולרע, שהרבה פעמים אני ממשיכה אם התחלתי, גם אם כבר בעצם די לי. קשה לי להפסיק, תמיד.
חוצמלאכול…
אהבתיאהבתי
כל הכבוד. ! בהצלחה רבה
אהבתיאהבתי
תודה. נהנית ממש.
אהבתיאהבתי
זה מרגש ללמוד אמנות חדשה. זה מרחיב את היכולת לראות את העולם טיפה אחרת, לא?
אהבתיאהבתי
כל כך מרגש ללמוד דברים חדשים בכלל. זה מרחיב את יכולות הדמיון, את יכולות העשייה, את המיומנויות השונות. זוויות ראיה. התפתחות אמיתית.
אהבתיאהבתי
איזה כיף רותי, עוד כלי בארגז הכלים של ההבעה העצמית. מקסים. מתה לראות דוגמאות (וכשתרגישי שאת מסוגלת, את מוזמנת להעלות לכאן).
אהבתיאהבתי
כן, זה כיף, ובאמת עוד כלי. אני מחפשת דרכים שונות. ונהנית כשמוצאת. כן, אעלה לכאן דוגמיות…
אהבתיאהבתי
the world is so full with a number of things I am sure we should all be as happy as kings
רודיארד קיפלינג
ואת נהדרת!!
אהבתיאהבתי
איזה יופי, אבל לא כמלכים, אלא כמלכות…ו..תודה.
אהבתיאהבתי
אושר גדול. האפשרות להביע את עצמך בדרכים שונות ומגוונות משמחת ומתגמלת.
אני סקרנית לראות את העבודות. הייתי רוצה להתנסות בציור איטואיטיבי, כי אני כל כך שמרנית ומקובעת והייתי שמחה להשתחרר ולהביע את עצמי ללא גבולות והרצון למצוא חן.
אהבתיאהבתי
דווקא כאן זה לא ציור אינטואיטיבי בינתיים, אלא לימוד של הבסיס. של הרישום, של הדיוק. כשנמשיך אתפרע יותר…
אהבתיאהבתי
אויש, אינטואיטיבי.
אהבתיאהבתי
זו אינטואיטיביות. במיטבה. מה שזה אומר…שיכחה, דילוג, מהירות. כייף. למה לא? ובכל מקרה הבנתי. נכון? זה אומר שלא מוכרחים לתקן כל דבר. לחשוב על דיוק כל הזמן. לזרום. זהו. בדיוק.
אהבתיאהבתי