ושוב אני כאן

צעדתי אמש בסמטאות עירי, עם עדה ק. חברתי. ושוחחנו. הרבה. גם על הבלוגים. והתגעגעתי.

 

מדי פעם אני מגיחה. קוראת. כבר לא מגיבה, התייאשתי מההבטחות שלי שאני חוזרת, וזה…

שמו של הבלוג שלי "עכשיו זה הזמן שלי". אז זהו, שממש לא. החיים מורכבים, ואני עסוקה וידי מלאות מלאות. בדברים חשובים, מהותיים, יקרים ללבי. אבל אין לי זמן רב לשקט ושלווה, מבחירה, מתוך עשייה חשובה. אל דאגה. אבל אני לא מספיקה להיכנס הנה. וחבל. אבל התגעגעתי. 

 

חג שמח, חיבוק לכולכם, ומדי פעם, מדי פעם אציץ כאן.

 

ובהמשך לפוסט הקודם – אז הנה ציור שלי בצבעי אקריל, שציירתי מתוך תמונה שצילמתי באג'מר שבהודו. סלסילות קש עם עלי כותרת של ורדים. נהניתי לצייר. בכלל, האומנות היום היא המדיטציה והתרפיה שלי, השחרור והשלווה שלי. אז הנה. 

 

23 תגובות בנושא “ושוב אני כאן

    1. הפצעתי כאן, בגללך, את יודעת. כיף לי כאן.
      הציור מחמם לי את הלב, וכמו שאמרתי לך שעת היצירה בשבילי היא שעה של ריפוי. תרפיה. מדיטציה. כיף אמיתי.
      וכאן בציור יש לי גם זכרונות מהודו. מהטיול הקודם. מאז כבר טיילתי שוב, הרי. 

      אהבתי

  1. ציור מאד יפה. לכל סל הצורה שלו, וסידור הצבעים שבו. נראה ששמת לב לפרטים אבל הציור נראה מאד חופשי ועשוי בהנאה.
    וכיף שאת חוזרת מדי פעם.

    אהבתי

    1. הנאה רבה. ורצון להוסיף מעצמי לצילום. הצילום קיים ברקע, אבל הוא נותן השראה בלבד.

      אני נוסעת עם הקבוצה בה אני מציירת ליומיים לגליל בראשית שבוע הבא. לצייר ביחד, בטבע. מקווה שאחזור עם חוויות נהדרות.

      אהבתי

  2. כל הפצעה כזו משמחת, ואני חוזרת על מה שאת מן הסתם יודעת: הקהילה פה אוהבת כשאת כאן, ומבינה כשאת לא. והציור מאוד מוצא חן בעיני. גם הצבעים וגם הקומפוזיציה וגם הרעיון: סלסלות של עלעלי ורדים. יופי!

    אהבתי

    1. תודה! האמת היא שאני מרגישה את האהבה כאן. נוח לי כאן. אני בבית. וגם בבית, שלי הפרטי, אני לעיתים בתקופות השתבללות. האמנות מאפשרת לי סוג של שקט כזה, ויצירה, והתבוננות. התהליך נהדר בעיני. גם ברקמה, גם ברישום, גם בציור. וכמובן…בכתיבה שלי. שמחה לחזור מדי פעם, וכבר לא רוצה להצהיר הצהרות רבות היקף…

      אהבתי

  3. משמח לראות ציור צבעוני כל כך בבוקר של יום חדש.
    כשיוצאים מגיעים למקומות מופלאים…. הודו מרהיבה בציורך זה, ואפילו אפשר חהרגיש את התרוממת הנפש שלך בעת נציור.  בקרנית לראות מה יביא אתו באמתחתך הגליל.

    אהבתי

  4. וואו על הציור, ואיזה כיף שאת כאן. וכמו שכתבה מניפה – כיף גדול כשאת כאן, ומבינה לגמרי כשאת לא. רק מקווה שהכל בסדר. ותודה לעדה שעשתה לך חשק להיכנס לכאן

    אהבתי

    1. כיף להיות איתכם כאן. יש הרבה עיסוקים, שהם אינם משמחים, אבל הם חשובים ואני יכולה לעשות אותם. הם קשורים לבני משפחה, ואני לא אפרט כאן. אני עסוקה ומאוד טרודה ועמוסה. נוסעת הלוך ושוב ליקרים מאוד ללבי, מבשלת לכולם, מרגישה שעושה דברים חשובים וטובים. אבל…אין לי זמן. בטח לא למחוייבות של קריאה ותגובה רציפה. מדי פעם. כן. כייף.

      אהבתי

  5. איזו צבעוניות מרהיבה.
    נכון שכיף גדול לצייר? זכור לי שניסיתי לשכנע את עדה לנסות את כוחה, עם התבוננות כמו שלה, זה היה בלתי נמנע.
    מרגישה כמו אחת ש"מדיחה" אנשים לצייר, נחלתי לא מעט הצלחות וגרמתי למספר אנשים לצייר. ואני שמחה שגם את נשבית בקסמי הציור ונראה שיש לך את זה ובגדול.

    אהבתי

    1. כן, אני מתלהבת מציורי האקוורל של עדה ושל מורתה המדהימה איריסיה. את צודקת, נדבקים בחיידק כזה, וזה כייף. אני ממש נהנית, לא תמיד מרוצה מהתוצאה אבל מהתהליך ממש ממש נהנית.

      אהבתי

    1. זה לא פשוט יקירי. זה לא תמיד חופף. יש דברים שנכון וראוי לעשותם, ולכן זה טוב לי כשאני עושה אותם. אבל הם בהחלט לא תמיד מסבים הנאה או שמחה. אני משתדלת לעשות גם כאלו, כדי לאזן, וכדי למלא מצברים.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s