אז אם אני כותבת כבר פעם שניה ברציפות, זה ממש סימן שחזרתי?

הורדתי לפני כמה זמן אפליקציה שסופרת לי צעדים. הרבה ימים – בעודי יושבת על הספה ורוקמת, אני מגיעה לשיא של 350 צעדים ביום. ברררר.

 

 

עכשיו זה מדרבן אותי. ואני משתדלת להגיע לעשרת אלפים הצעדים המומלצים ליום. אז…אני מצליחה לעבור יפה את החמשת אלפים, להגיע לעיתים לשמונת אלפים, והגעתי גם לשניים עשר אלף צעדים ביום!!!! לאט, בדשדוש לעיתים, אבל מתקדמת. אני שמחה על כך מאוד. הלוואי שאתמיד ואמשיך.

 

 

החלטתי שהשנה – מקווה שאעמוד בזה – אני שמה בראש סדר העדיפויות שלי פעילויות של החלמה פיזית. שיקום. חיזוק. אימון. ייצוב. גמישות. מהירות. זריזות. מי יודע מה. אם לא אטפל כראוי בכלי, הגוף, שום דבר אחר לא אצליח לעשות. החלומות, התקוות, השאיפות שלי, כולם מושתתים על יכולת פיזית לבצע דברים. חייבת, חייבת להתחזק, לתחזק את הגוף, לנסות לחזור לעצמי. מנסה. מקווה שאתמיד. מקווה שאתמיד. מקווה שאתמיד.

 

 

ומיד לאחר שסיימתי לכתוב, הגיע אלי, שוב, השיר הנפלא של גיורא פישר. והוא כל כך מתאים לי לכאן. הוספתי, ברשותו.

 

28 תגובות בנושא “אז אם אני כותבת כבר פעם שניה ברציפות, זה ממש סימן שחזרתי?

  1. וואלה צודק גיורא! זה מה שקורה שנתפס לי שריר,באמת צריך לדחוף את הרגל לרצפה ולעמוד עליה
    לא ידעתי שמישהו חיבר על זה שיר:-)
    בטוח שתצליחי במשימות הבריאות שלך. את בחורה חרוצה ונחושה.

    אהבתי

  2. בסמארטפון שלי יש אפליקציה שסופרת צעדים build in
    היא לא רעה בכלל
    אבל צריך לקחת את הטלפון איתך לכל מקום בכיס כדי שהיא תספור את הצעדים

    ללכת זה מאוד בריא
    אפילו יותר מריצה (כמה מורים לספורט אמרו לי את זה)
    כי זו הפעולה הכי טבעית שהגוף שלנו עושה

    חוץ מזה אחרי תקופה ארוכה שלא עושים ספורט
    צריך להתחיל בקטנה, ולהתחשב במצב הגופני והפיזי
    ולאט לאט להעלות את העצימות
    ולזכור תמיד לא להגזים (אני תמיד אומרת את זה לאמא שלי כי היא נוטה להעמיס על עצמה יותר מדיי ואז כואב לה הגב או הברכיים או משהו אחר)

    אהבתי

      1. אמא שלי קנתה לא מזמן סמארטפון (אני בחרתי לה את הדגם והכל)
        גם שם יש אפליקציה שמודדת צעדים
        ואמא שלי תמיד עושה הליכות והיא מתלהבת מזה שזה סופר לה את הצעדים ואומר לה כמה היא הלכה
        גם ברגיל ביום עבודה היא נהנית מזה שזה סופר לה את הצעדים
        חוץ מזה שאם את הולכת לבד את תמיד יכולה לשים לעצמך מוזיקה בנייד וללכת עם אוזניות ולשמוע מוזיקה בכייף

        וכן בהחלט כייף להתכתב כאן 🙂

        אהבתי

      2. כן, גם אני עם הנייד עלי כל הזמן. שיספור. מה ’כפת לי. אני הולכת הרבה לבד, ואני לא שמה מוסיקה. אני נהנית לשמוע צפרים, צרצרים, צפרדעים, צפירות מכוניות, רוח. לא כל כך בא לי להסתגר בתוך המוסיקה והאוזניות.

        אהבתי

  3. השיר הזה כבש אותי, תודה שהבאת אותו!
    אני אישית קצת מסתייגת בימים אלה מספירת צעדים ומהצבת יעדים ומטרות אבל זה כנראה השלב שאני נמצאת בו, ומפרגנת לך לגמרי על ההחלטות שלך כמובן. 
    נכון שחשוב לטפל ולתחזק את הכלי – הגוף – ובאמת על זה אני מקפידה אחרת אני סובלת כאבים. 
    אבל אני מתמקדת ב-being ובמי שאני ובמי אני בוחרת להיות לא פחות מאשר ב-doing…..
    ומחליפה את ה"חייבת חייבת חייבת" שלך ל"רוצה רוצה רוצה" 
    אבל כמובן את לא חייבת 

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s